052-5637133
yosefhaosef@gmail.com

אספנות ואספני מטבעות עתיקים וישנים - נומיסמטיקה למתחילים והקשר לפינוי תכולת דירה

מטרת המאמר הנוכחי היא להבין באופן בסיסי את תחום אספנות המטבעות - נומיסמטיקה, על מנת לאפשר לקורא להעריך באופן עצמאי את אוסף המטבעות שברשותו. בנוסף, נציג סקירה היסטורית קצרה וננסה להבין את השיקולים של אספני מטבעות בבואם לרכוש אוסף כזה או אחר. עוד ננסה לעמוד על הקשר שבין נומיסמטיקה לבין פינוי תכולות דירה והטעויות הנפוצות של בעלי דירות ירושה בהקשר זה

 

אם הגעתם לדף זה, סביר שחיפשתם ביטויים כמו "אספנות מטבעות" או "אספני מטבעות עתיקים" או "אספני שטרות", ובכן הגעתם למקום הנכון. עוד לפני שנעסוק בנומיסמטיקה או אספנות מטבעות ישנים, אסביר באופן כללי על האתר אליו הגעתם. האתר כולו בנוי כמקור ידע מקצועי במגוון תחומי אספנות, בין אם מדובר על תקליטים, ספרים עתיקים, פריטי יודאיקה ועוד. ברוב הדפים באתר אני מציין את המסקנה שלי כאספן ותיק, על כך שרוב פריטי האספנות הנסחרים כיום החלו את דרכם ממה שקרוי פינוי תכולת דירה או פינוי ירושה, ובסופו של יום נמכרו לאספנים נלהבים כמוני. פריטי אספנות מגוונים שנקנו בסכומים מגוחכים, או שלעיתים אף נמסרו חינם במסגרת "פינוי דירה בחינם" נמכרו לעיתים במאות שקלים ואף יותר. לכן, מטרת הדף הנוכחי, כמו האתר כולו, היא להנגיש את הידע המקצועי - אספני שהיה שמור עד כה רק לעסקני פינוי דירות וסוחרי עתיקות, לכל מי שנדרש לפנות תכולת דירה שמכילה חפצים ישנים שבמבט ראשון עשויים להראות כחסרי ערך.

לכן, אם ירשתם דירה עם הררי חפצים ישנים ואתם נזקקים לשירות של פינוי תכולת דירה, אני ממליץ לכם להמתין מעט טרם שאתם יוצרים קשר עם עסקני פינוי דירות,  ולפנות אלי, על מנת לקבל חוות דעת ראשונית על פריטי אספנות שעשויים לעניין אותי.

 

אספנות ואספני מטבעות

איסוף מטבעות נקרא בשפה המקצועית נומיסמטיקה. על פי ההגדרה המקצועית נומיסמטיקה היא מדע העוסק בחקר איסוף מטבעות, אסימונים {Token} וחפצים בעלי צורה ומטרה דומים. איסוף מטבעות הוא אחד התחביבים העתיקים בעולם. בעניין זה, למעט היוצאות דופן סין ויפן, איסוף של שטרות נייר נחשבת חדשה יחסית, והחלה באופן מבוסס רק במאה ה 18. לכן, יש לבצע הפרדה מבחינת אספנות מטבעות ואספנות שטרות, כשהאחרונה נחשבת לתחום איסוף מודרני.

סקירה היסטורית של התפתחות הנומיסמטיקה ואספנות המטבעות

כבר בראשית דרכן המטבעות העתיקים שמשו ככלי מרכזי להעברת מידע, ואירועים היסטוריים כמו ניצחון במלחמה, כיבוש והחלפת שלטון הונצחו על גבי מטבעות על מנת להפיץ את הידיעה על הסדר החדש. החומרים מהם יצרו מטבעות בעת העתיקה היו זהב, כסף ובורנזה וערך המטבע היה שווה למשקלו המתכת ממנו הוא עשוי.
למעשה, איסוף מטבעות מקצועי החל כבר בתקופת הרנסאנס האיטלקי. למרות זאת, קיימות עדויות מסוימות על כך שראשית איסוף המטבעות התקיימה כבר בעת העתיקה, למשל, ידוע מכתבים שונים שהקיסר אוגוסטוס נהג לאסוף מטבעות ישנים וזרים, והעניק אותם במתנה לחבר מרעיו. עדות נוספת לכך שבשלטון רומי הייתה נהוגה במידה כזו או אחרת אספנות מטבעות, היא התגלית הארכיאולוגית שנמצאה בעיר ווידי (
Iidy) שבשוויץ. במהלך חפירות ארכיאולוגיות אותר מטמון של כ 70 מטבעות זהב שונים ומגוונים, ולא היו בו שתי מטבעות מאותו הסוג, מה שעשוי לחזק את התפיסה שמטבעות נאספו כבר בתקופת השלטון הרומי.

אגב, ישנן עדויות כי כבר במאה השלישית לפני הספירה מטבעות נאספו ושימשו לשיבוץ בתכשיטים ובאומניות דקורטיביות.

כאמור, אחת התקופות המרכזיות שהיוו אבן דרך משמעותית באיסוף מטבעות היא תקופת הרנסאנס. הרנסאנס היווה צומת זמן מרכזי שלאחריה נוצר שוק תוסס הכולל מסחר פורה במטבעות עתיקים. זהו השלב המתועד הראשון שבו ניתן לזהות סקרנות והתפתחות  עניין  בתחום זה, והפעם הראשונה שבה באופן משמעותי הביקוש גבר על ההיצע. הנושאים המופיעים על גבי המטבעות היו מאז מתמיד רבים ומגוונים, בין אם מדובר על דמויות מהמיתולוגיה היוונית, חיות וסצינות מלחמתיות. 

במהלך המאות ה 15 וה 16 הפך תחום הנומיסמטיקה ואיסוף מטבעות עתיקים למעין תחביב מלכים שהתפשט גם בקרב אנשי האצולה האירופית. במקביל, אמנים ורסטורטורים מפורסמים הועסקו על ידי פטרונים כדי ליצור העתקים מדויקים של מטבעות עתיקים ומדליות דיוקן או זיכרון, ואלו הפכו לפריטי אספנות בפני עצמם. התשוקה הגוברת של אספנים למטבעות עתיקים הביאה ליצירת ענף מקצועי חדש שכלל חפירות ארכיאולוגיות לאיתור עוד ועוד מטבעות.  כמובן שכמו בכל תחום האספנות והאומנות, ביקוש גבוה ושוק מצומצם גרמו להתפתחות של תעשיה נוספת - תעשיית הזיופים.

במהלך המאה ה 17 עבר אופי האיסוף תהליך איטי אך קבוע של מעבר מתחום חובבני למחקר אקדמי רציני. כתוצאה מכך אוספים רבים וגדולים נחקרו, נלמדו וקוטלגו. הנומיסמטיקה הפכה משלב זה לתחום אקדמי של ממש ומאמרים מדעיים פורסמו בתקופה זו בכתבי עת אוניברסיטאיים.

המאה ה 18 התאפיינה בהחלפת מידע מקצועי וחיבור ורישות בין אספנים ומכאן להעצמת הידע המקצועי בתחום. רוב האוספים הפרטיים הגדולים של משפחות האצילים עברו לשליטת המדינה בתקופה זו, והקטלוגים הממשלתיים הוסיפו אינפורמציה משמעותית לידע הקיים. המידע הפך לזמין לקהל הרחב, ואיסוף מטבעות הפך להיות נפוץ גם עבור סוחרים ממעמד הביניים ואנשי המקצועות החופשיים שחיפשו דרך להחזיק בתחכום תרבותי ולהבדיל עצמם מאחרים. איסוף מטבעות עתיקים, אז כמו גם היום, הוא אחת הדרכים הבודדות בהן יכול האדם הממוצע להיות בעליו של חפץ ממשי מימי קדם. אין ספק שתחושה זו עוברת כחוט השני בקרב כל אספני המטבעות, החל מתקופת העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית. המטבעות מאפשרים לאוחז בהם להחזיק בפריט נגיש ומופלא של תקופה ספציפית מההיסטוריה האנושית.

הקפיצה המשמעותית והדרמטית ביותר בתחום אספנות המטבעות התרחשה במהלך המאה ה 19 אז גם החלו להופיע מדריכי כיס לאספן המטבעות המתחיל. בשלב זה החל גם מעבר מאיסוף כמעט בלעדי של מטבעות עתיקים לאיסוף הממוקד בשונות והרבגוניות של מטבעות כלל עולמיים. מגמה זו הפכה את תחום איסוף המטבעות לזמין, זול ונגיש ולכן בתקפה זו ניתן לזהות את הזינוק המשמעותי ביותר בהצטרפות אספנים חדשים לתחביב זה. חברות נומיסמטיות נפתחו כמעט בכל העולם, ואפשרו חברות פתוחה לכלל הציבור. החל מאמצע המאה ה 19, ולאור הפופולאריות ההולכת וגוברת של תחום אספנות המטבעות, החלו לצוץ כתבי עת מקצועיים וחצי מקצועיים שעיסוקם הבלעדי הוא איסוף מטבעות. הירחונים הללו בתורם תרמו לעליה משמעותית נוספת בהצטרפות של חברים חדשים ונראה שהתיאבון ההולך וגובר של המצטרפים החדשים אינו יודע שובע והוא  הוביל לתעשייה משגשגת.

במאה ה 20 התרחבה עוד יותר אחוות איסוף המטבעות, עם הקמתם של תערוכות  מטבעות, כנסים נומיסמטיים מקצועיים, ועידות בינלאומיות, וגם שגשוג של מועדוני אספנים מקומיים שבחלקם התאגדו על מנת ליצור אגודות גדולות ומשפיעות.

במהלך תקופה זו שוק אספנות המטבעות ממשיך להיות פופולארי ולהתפתח. אם בעבר רק בעלי המעמד העליון יכלו להרשות לעצמם לרכוש מטבעות עתיקים והמקורות היו מעטים, כאן ניתן לזהות שינוי במגמה. ככל שהציבור הרחב התוודע יותר ויותר לתחום אספנות המטבעות והביקוש למטבעות עתיקים הלך וגבר, כך צצו יזמים חדשים שהשקיעו מאמצים רבים לאתר מקורות חדשים של מטבעות עתיקים. לכן במאה ה 20 ניתן שוב לזהות חפירות נרחבות של אתרים קדומים. בנוסף, חקלאים שעיבדו את אדמתם מצאו באופן קבוע מטבעות וממצאים, והחלו להבין את שווי הפריטים הללו. כך נוצר מצב שבו מאות אלפי מטבעות עתיקים התגלו, נמכרו ונסחרו ברחבי מרכזי התרבות של אירופה. מצב זה של שפע יחסי גרם לכך שרבים מהסוגים הנפוצים ביותר של מטבעות עתיקים היו קיימים (ועדיין קיימים) בכמויות גדולות, מה שגרם לשוק רווי ולמחירים נמוכים מאוד של חלק לא מבוטל של המטבעות העתיקים. במקביל התרחשה מגמה הפוכה עם מטבעות לא שכיחים שבשלב זה נתקבעה ההבנה שהם נדירים ומחירם עלה בצורה דרסטית.

התפתחות המסחר הובילה גם לקידום התחום של אספנות מטבעות ככלי להשקעה פיננסית. למשל, בבורסה של ניו יורק נסחרו בשנות השמונים והתשעים לפחות שתי קרנות שעיקרן הוא השקעה במטבעות עתיקים.


בשנים האחרונות, עם התקדמות הטכנולוגיה המודרנית, נושא זיוף המטבעות הפך לסכנה הגדולה ביותר בקרב אספנים. כמובן שזיוף מטבעות הוא אינו תופעה של התקופה המודרנית וישנן עדויות ארכיאולוגיות שמטבעות רבים זויפו כבר בעת העתיקה, במיוחד בפרובינציות הרומיות של ספרד ובבריטניה.

כניסתו של האינטרנט לשוק אספנות המטבעות הולידה התעוררות מחודשת ותרבות חדשה לחלוטין של אספנים נומיסמטיים. לכן, בשנות ה 90 של המאה ה 20 נוצרה חשיפה עצומה לתחום אספנות המטבעות ותוך פרק זמן קצר יחסית הצטרפו אספנים נלהבים חדשים.  


זיוף מודרני - מטבע מחצית השקל                                                                                                                    זיוף מודרני של מטבע מחצית השקל 

אספנות שטרות נייר
השימוש בשטרות כסף החל לפני כ 1000 שנים לערך ואיסוף של שטרות נייר או שטרות כסף החל רק במאה ה 19. הסיבה המרכזית ששטרות הנייר התקבלו בצורה אופטימאלית והפכו מהר מאוד לאמצעי תשלום נפוץ היא היכולת הטובה לשאת אותם בנוחות ממקום למקום. בדיוק כמו עם רוב ההמצאות, הסינים היו הראשונים לעשות שימשו בשטרות כסף למסחר. למרות זאת, הנהגת שימוש שוטף בשטרות נייר החלה באופן סדור רק באירופה של ימי הביניים. צורפים, סוחרים ובנקאים אירופיים הנפיקו שטרות אישיים שהיוו אסמכתא מחייבת לתשלום סכום מסויים של מטבעות או סחורה. כמובן שסוג המחוייבות והסכום היו מוטבעים על השטר, ובעל השטר יכול היה בתורו להעביר אותו לגורם שלישי. רק בשנת 1600 החלו איגודים בנקאיים וממשלות להנפיק שטרות כסף הדומים במשהו למה שמוכר לנו כיום, אך הבעיות החלו עם קריסת חלק מהבנקים במאה ה 19. בדיוק כפי שקרה בשנת 2008 עם בנק 
Lehman Brothers  או בשנות השלושים בתקופת השפל הגדול, גם במאה 19 הייתה קריסה של הבנקים, אך כאן הדבר השפיע באופן ישיר על הנפקת השטרות. רוב הממשלות באירופה הבינו בתקופה זו שבנקים עלולים להיות מקור לא אמין להנפקת שטרות, והשליטה על הדפסת כסף עברה באופן כמעט בלעדי ליידי הממשלה. 


כמו ביתר תחומי האספנות, הנדירות מעלה משמעותית את ערך הפריט, אך אספנים רבים עשויים להתמקד גם בעניין ההיסטורי של שטר הנייר. אספן השטרות יכול להתמקד בחלוקה עפ"י ארץ ההנקפה, גודל השטר, שגיאות דפוס, נושאים כמו חיות, ספורט, צחים ועוד. בדיוק כמו במקרה של אספנות מטבעות, שטרות משמשים כמעין צילום סטילס של תקופה וניתן מהם רבות על ההיסוטריה והתרבות של הארצות בהם הן נסחרו. למשל, שטר שהודפס על ידי ממשלות שהיו קיימות לתקופה בקצרה או שטרות יוצאי דופן הקשורים לאירועים היסטוריים ספציפיים יהיו תמיד מבוקשים בקרב אספנים. למשל, שטרות הכיבוש הרוסי שהופצו בשטחים שבשליטת ממשלת ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה, או שטרות ממחנות הריכוז שהודפסו במחנות כמו טרייזנשטט במלחמת העולם השנייה.
שטר אמריקאי צרפתי משנת 1880, נמכר ב 400000 דולר

קביעת ערכו של שטר אספנות
אחד הגורמיים המשמועתיים בקיבעת ערכו של שטר כסף בכלל לא קשור לנדירות השטר, אלא דווקא למצבו הפיסי. בדיוק כמו באספנות ספרים או תקליטים, גם כאן ישנו דירוג אוניברסלי הקובע באופן ברור את מצבו של השטר.
נכיר את הדירוגים השונים

UNC - שטר זה כלל לא נכנס למחזור ולא נעשה בו שימוש מעולם.

 

AU – שטר זה יהיה במצב כמעט מושלם. השטר יהיה נקי וחלק, ויכול שיופיע בו קפל אחד קטן ולא עמוק.

 

XF/EF – שטר זה יחשב עדיין לשטר מצוין, ויהיו בו סימני קלים ביותר של שימוש הכוללים שני קיפולים לא עמוקים וסימני שחיקה מועטים ביותר.

 

VF – שטר זה עדיין ייחשב כשטר בעל ערך אספני, אך ערכו ירד ב 40% משטר במצב UNC. כאן יופיעו על השטר מספר רק יותר של קפלים מעט סימני לכלוך ובלאי, אך התחושה הכללית של מי שאוחז בשטר היא שמדובר על שטר במצב טוב, ללא קרעים  או קמטים.

 

F – שטר זה כבר יראה שחוק יותר ביחס לרמת ה VF, ורוב אספני השטרות הכבדים יתרחקו ממנו. השטר יאופיין בקפלים ואפילו מספר לא מבוטל של קמטים וכתמים קטנים. כאן יכולים להופיע גם קרעים באורכי מילימטרים ספורים הנמצאים בקצוות השטר.

 

VG – שטר זה יהיה בעל סימני שימוש ברורים וניכרים. הקרעים יהיו עמוקים יותר וימשיכו אל עומק השטר והוא עלול להראות סימנים של בולטים של שינויי גוון וצבע. למרות זאת השטר יהיה שלם, אחיד ויציב יחסית. שטרות אלו כמעט ולא נסחרים בקרב אספנים, אלא אם כן מדובר בשטר נדיר ביותר או באספן מתחיל.

 

G – שטר זה מאופיין בשימוש כבד ומאסיבי, והוא יאופיין בקמטים רבים, כתמים, לכלוך, קרעים, שרבוטים ועוד. שטר זה יהיה ברוב המקרים חסר ערך אספני.

 

P – מצב גרוע מאוד. את השטר הזה לא הייתם מוכנים לקבל מהמוכר במכולת. מדובר בשטר עם נזקים של ממש: כתמים, שרבוטים, דהייה משמעותית של הצבע וחלקים חסרים.



המטבעות היהודיים העתיקים

בדיוק כמו בשאר המקומות בעולם שהביאו לביטוי מהלכים פוליטיים באמצעות המטבעות, כך גם נעשה בהטבעת מטבעות יהודיים. בגלל האיסור התנכ"י לעשיית פסל או תמונה, לא הוטבעו דמויות מפתח פוליטיות על המטבעות היהודיים והם אופיינו במוטיבים יהודיים. המטבעות היהודיים עוטרו במגוון רחב וקבוע של מוטיבים מעולם הצומח כמו עצי דקל, שיבולים, כפות תמרים, עלי גפן, ענבים, רימונים, וגם כלי נגינה כמו נבל, חצוצרות כינורות כלי נגינה וכמובן גם כלי קודש.  

אחד מסדרות המטבעות היהודיים הנחשקים היא "יהודה השבויה" או "יהודה הכבושה" (IVDEA CAPTA), המתעדת את ניצחון הרומאים על היהודים במרד הגדול בשנת 70 לספירה. מטבעות אלו נועדו יוצרו מזהב, כסף וברונזה ונועדו להכריז על הניצחון המפואר של הרומאים על היהודים.

 
מטבע יהודה הכבושהמטבע "יהודה הכבושה"


המטבעות היהודיים הנדירים והמבוקשים ביותר בקרב אספני מטבעות עתיקים הם שקל כסף וברונזה מתקופת המרד הגדול כמו למשל, מטבע השקל, מטבע מחצית השקל, מטבעות מרד בר כוכבא ועוד.  


לסיכום, אם התגלגל לידכם אוסף מטבעות או שטר כסף שנראה לכם מיוחד ובעל ערך, אשמח לשמוע מכם.

כפי שציינו, רוב פריטי האספנות, ובכלל זה גם מטבעות ישנים ועתיקים החלו את דרכם בתהליך של פינוי תכולת דירה. לכן, טרם שאתם מעבירים ליידי סוחרי פינוי דירות חפצים יקרי ערך, אשמח לסייע לכם בהערכת שווי לפריטים שבידכם.

טואול בניית אתרי אינטרנט