052-5637133
yosefhaosef@gmail.com

יש לכם תקליטים למכירה? בידקו כמה באמת שווים התקליטים הישנים שלכם
המאמר מיועד למי שיש בידיו תקליטים למכירה ומטרתו לסייע במתן כלים להערכה עצמית של שווי תקליטים. בנוסף המאמר מסביר מדוע כדאי להמתין מעט לפני שפונים לחנויות תקליטים על מנת לקבל הערכת שווי, ומהי הדרך האמיתית לתמחור תקליטים.

אם הגעתם לדף זה ככל הנראה חיפשתם בגוגל "אספני תקליטים", "קונים תקליטים" או אפילו "תקליטים למסירה". עוד סביר להניח שיש ברשותכם אוסף תקליטים ישנים למכירה, ואתם שוקלים כיצד להפיק ממנו מקסימום רווח, או לפחות לדעת מה השווי האמתי שלו.
אם במקרה התגלגל לידכם אוסף תקליטים ואתם במצב רוח פילנטרופי ואתם שוקלים למסור אותו, יש לי הצעה עבורכם, ארכוש מכם את התקליטים בכסף מלא ואתם תבחרו לאיזה גוף או עמותה לתרום אותו. ייתכן גם שאתם בצומת של פינוי תכולת דירה או זקוקים לפינוי ירושה ומצאתם כמות גדולה של תקליטים ישנים ואתם רוצים לבדוק מה שוויים. אם חשבתם לפנות לאחת מחנויות התקליטים בתל אביב, כדאי שתמתינו מעט, לפחות עד שתקרא את סוף המאמר, ברוב המקרים מכירת האוסף לחנויות תקליטים תניב לכם רווח נמוך ביותר ביחס לערך האמיתי של התקליטים. לפני שאנסה לסייע עם מספר כללי אצבע שיוכלו לעזור במעט בהערכת התקליטים הישנים שברשותכם, ועל הדרך הטובה ביותר למכור תקליטים, אני חייב בגילוי נאות. אני אספן של מגוון פריטים ובין יתר תחומי האספנות שלי אוסף וקונה תקליטים ישנים לועזיים וישראליים ממגוון סגנונות מוזיקליים. לכן, אם יש ברשותכם תקליטים למכירה, אשמח להגיע אליכם ולתת לכם הצעת מחיר עבורם. בהמשך לגילוי הנאות, דף זה, בדיוק כמו האתר כולו, נועד לשכנע את מי שמתלבט כיצד למכור את האוספים או החפצים הישנים שלו, לפנות אלי ולקבל הצעת מחיר אטרקטיבית עבורם.

ראשית חשוב לדעת שבשנים האחרונות שוק אספנות התקליטים צובר תאוצה ונדמה שעוד ועוד אספנים נלהבים קונים תקליטים ומעדיפים להאזין למוזיקה בתקליטים במקום בתקליטורים או בקבצים דיגיטליים אחרים. חנויות תקליטים נפתחות חדשות לבקרים, בעיקר בתל אביב,  חיפה וירושלים ונראה שהביקוש גובר על ההיצע. יש משהו בגודל האריזה, בהדפסה ובצליל האנלוגי החם שמושך יותר ויותר אנשים לתחום אספנות והאזנה לתקליטים. אגב, כיום נמכרות בחנויות התקליטים הדפסות מחודשות של תקליטים קלאסיים על זמניים של זוהר ארגוב, הקליק, הצ'רצ'לים ועוד, כך שתקליטי ויניל עדיין מיוצרים בימים אלו. 
ברשותכם, לפני שנקפוץ לעניין עצמו, אזכיר שאם בבעלותכם ספריה שלמה של תקליטים למכירה או למסירה ואתם שוקלים לפרק אותה, או שאתם עומדים בצומת בה אתם נדרשים לפינוי תכולת דירה המכילה כמות גדולה של תקליטים ישנים או אפילו ספרים ישנים, אשמח אם תיצרו עמי קשר כיוון שאני אוסף וקונה תקליטים ואשמח להציע לכם מחיר עבורם.

אז כמה באמת שווים אוסף התקליטים הישנים שלי?

ערכם הכספי של תקליטים ישנים עשוי להשתנות במידה רבה מעת לעת והוא מושפע מגורמים רבים, שעל חלקם ננסה לעמוד. אומנם תחום אספנות התקליטים תופס תאוצה בשנים האחרונות בישראל ונדמה שעוד ועוד אנשים קונים תקליטים ואספני תקליטים חדשים מתווספים לשוק מדי שנה, אך עדיין אנו משתרכים מאחור ביחס למדינות אירופה או ארה"ב. אגב, המגמה לביקוש גבוה באה ליידי ביטוי גם בפתיחת חנויות תקליטים בתל אביב, חיפה וירושלים חדשות לבקרים. לפני שאציג את המשתנים השונים המשפיעים על קביעת ערכם של תקליטים, אני מצרף קישור לכתבה שפורסמה ב YNET על עשרת התקליטים הנדירים ביותר בישראל והתמחור שלהם. אם ברשותכם אחד מהתקליטים הללו, אתם ממש לא צריכים אותי, ובטוח שתפיקו את המקסימום מהתקליט הנדיר שבידכם בקלות (כל עוד לא תנסו למכור התקליט לאחת מחנויות התקליטים בתל אביב, אז סביר שתקבלו לערך חמישית מערכו...), אך אם בא לכם לעשות רווח כספי מאוסף תקליטים ישן שאין לכם עוד צורך בו, אזכיר שאני קונה תקליטים. ברוב הפעמים, התקליטים הנדירים והיקרים מתחילים את דרכם בפינוי תכולת דירה או קניית תכולת דירה המכילה חפצים ישנים רבים ובכללם תקליטים. חשוב לשים לב שאם אתם נדרשים לפינוי תכולת דירה או פינוי ירושה, דינם של התקליטים הישנים אינו כדינם של מכשירי החשמל הישנים או הריהוט המתפרק. קחו בחשבון שייתכן כי בין אוסף התקליטים מסתתרים תקליטים נדירים ובעלי ערך. 

בדיוק כמו בתחומי אספנות אחרים, אספנות תקליטים וקביעת השווי שלהם נקבעים בנקודת המפגש בין היצע לביקוש בזמן נתון. אני יכול להעיד שתקליטים שקניתי לפני עשרים שנה (סיאם שחור, היחידה לטיפול נמרץ, כרומוזום ועוד...) בחנות תקליטים ממתוגת בתל אביב במחיר מופקע של 700 ₪, שמרו על ערכם, ואולי אפילו ירדו במעט. למרות הקושי הבסיסי בתמחור תקליטים ישנים, ישנן מספר דרכים בהן ניתן לנסות ולקבוע באופן כללי ערכו של תקליט בעל ערך אספני. ישנם מספר פרמטרים בסיסיים המשפעים על רוב אספני התקליטים או בעלי חנויות תקליטים בבואם להחליט אם לרכוש תקליט כלשהו. עם זאת חשוב לזכור שאספנים בכלל ואספני תקליטים בפרט מפגינים שיקולים לא רציונליים, ולעיתים עשויים לשלם סכומים גבוהים הרבה יותר מערכו של תקליט מסוים, כיוון שהמנעים האמתיים הם בכלל רגשיים פנימיים.  בחלק מהמקרים אספני תקליטים הלהוטים אחר תקליט ספציפי עשויים לחוש דחף כמעט ובלתי נשלט ולשלם סכומי עתק שלא מייצגים באופן אמיתי את ערכו של התקליט בפועל. חשוב לציין שהפרמטרים המצוינים כאן הם סימני כיוון וישנם המון יוצאים מהכלל שלא על כולם הספקתי לעמוד.

מצב התקליט - זהו המשתנה החשוב ביותר המשפיע על ערכו האספני והכספי של התקליט. אם נשאיל את המושג "מיקום מיקום מיקום" כמדד מרכזי לקביעת מחיר נכס נדל"ן, כאן המרכיב המרכזי לקביעת ערכו של תקליט הוא "מצב מצב מצב". לא משנה כמה אתם להוטים למכור את אוסף התקליטים שלכם או כמה נדירים התקליטים שבידכם, אם מצבם גרוע אתם בבעיה רצינית. רובם של אספני התקליטים יעדיפו שלא לקנות כלל תקליט שחוק ולא משנה כמה הוא קשה להשגה או נדיר. תקליט בעל נזקים ניכרים ומשמעותיים יהיה ברוב המקרים חסר ערך לחלוטין ומשתנה המצב עשוי לחתוך את ערכו הכספי של תקליט בעשרות רבות של אחוזים. בקרב אספנים ומי שקונים תקליטים אין מקום לפרשנות סובייקטיבית אודות מצבו הפיסי של התקליט, וישנו דירוג ברור וכמעט אוניברסאלי המשמש כשפה בין לאומית לאספנים לדירוג מצבו של תקליט. לכן, אם יש בידכם תקליטים למכירה, בין אם הם נדירים או לא, כדאי יהיה לסווג אותם עפ"י מצבם.

  1. עדיין אטום (SS – Still Sealed) - התקליט שמור ואטום באריזתו המקורית ומעולם לא הוצא ממנה. כמעט ובלתי אפשרי לאתר תקליטים למכירה במצב זה.

  2. מינט (Mint) - התקליט במצב מושלם בכל מובן ודרך שהיא. תקליט זה הוצא מאריזתו המקורית אך לעולם לא הונח על פטיפון. קשה מאוד לאתר או למצוא מסחר בדירוג זה, אפילו בחנויות התקליטים. כיוון שמשתנה מצב התקליט הוא המשתנה המרכזי הקובע את ערכו, ככל שבידכם תקליט במצב מינט או Seald  הוא תמיד יהיה שווה משהו (אלא אם מדובר על מוזיקה קלאסית שבה כמעט ואין מסחר...).

  3. כמעט מינט (NM - Near Mint) - בדירוג זה התקליט במצב כמעט מושלם, ולא יפגין שום סימן של שחיקה. התקליט יכלול את אריזתו הפנימית וזו עשויה להיות עם ליקויים קלים ביותר. אריזת התקליט תהיה ללא קמטים, קפלים, פיצולים או פגמים בולטים אחרים. ככל שהתקליט כולל פוסטר או תוספים נוספים, הם חייבים להימצא על מנת שהתקליט ידורג במצב זה. התקליט והאריזה יהיו מבריקים וללא פגמים נראים לעין. על אריזה לא יהיו שרבוטים, כתובים, מדבקות או סימנים אחרים. ככל שהאזינו לתקליט במצב זה הוא פונק, אחזו בו בעדינות בשוליו, ולא אמורים להיות בו שום שריטות או אפילו טביעות אצבעות. שימת לב כי מדובר על סטנדרט גבוה במיוחד, ותקליט שיוצר בשנות החמישים חייב לעמוד באותם הסטנדרטים כמו תקליט שיוצר בשנות התשעים כאשר הוא מדורג כ Near Mint. שימו לב כי רק בין 2-4 אחוזים מכל התקליטים שנותרו משנות ה 50 יהיו בדירוג זה או במצב מינט, לכן מחירם יהיה גבוה מאוד, גם אם הם לא נדירים ונחשבים לנפוצים יחסית.  

  4. טוב מאוד + ( +VG+ - Very Good) - בדיוק כמו באספנות ספרים, ירידה מדרגה של M- ל +VG תחתוך את ערך התקליט בכחמישים אחוז (!!). תקליט הווניל והעטיפה במצב זה ייראו מעט סימני שחיקה, אך ניכר עליהם שנשמרו היטב. התקליט עשוי להיות בעל שריטות שטחיות מועטות ביותר, ואלו לא אמורות להשפיע איכות השמע. על עטיפת התקליט עשויה להופיע מעין טבעת של סימן שחיקה בקוטר התקליט, אך זו תהיה כמעט ובלתי מורגשת. בקצוות האריזה החיצונית והפנימית עשויים להופיע בלאי קל, וקיפולים בפינות האריזה הפנימית.

  5. טוב מאוד (VG - Very Good) - תקליט בדירוג זה יהיה שווה ברוב המקרים ל 25% ממחיר אותו התקליט בדירוג מינט. רוב הליקויים והפגמים שנמצאו בדירוג VG+ יהיו בולטים יותר בדירוג זה. השריטות על התקליט ישפיעו על איכות השמע, בעיקר במעברים בין השירים ובתחילת רצועה וסיומה, אך למעט הרעש הלבן במעברים, לא יהיו קפיצות והתקליט יתנגן באופן רציף ללא הפרעות. עטיפת התקליט עשויה להיות עם מעט שרבוטים, מדבקות או ליקויים ויזואליים אחרים. כאן גם עשויים להופיע ניצנים של סימני קריעה קלים במרכז שדרת תחתית האריזה.

  6. טוב (G - Good) - בדירוג זה מחיר התקליט יהיה שווה ערך ל 10-15 אחוזים מאותו התקליט במצב מינט. תקליט במצב זה ינגן באופן טוב ורציף ללא קפיצות או דילוגים, אך למרות זאת, יתלווה לניגון רעש לבן משמעותי, והשריטות עשויות להיראות כחריצים. עטיפת התקליט תהיה בעלת סימנים של פירוק כתוצאה מהתייבשות הדבק בחיבורים או פיצול בקצוות. עשוי להופיע קרע קטן במרכז חלקו התחתון של הכיסוי, שנגרם מלחץ ושחיקה של הווניל על תחתית העטיפה. סימון של שחיקה בצורת טבעת יהיה בולט ומודגש. ככל שמדובר על תקליט שכיח, סביר שניתן יהיה למצוא אותו במצב טוב הרבה יותר. אם מדובר בתקליט נדיר ואספן יחליט לרכוש אותו על אף הפגמים, הוא ירגיש חוסר שקט לנוכח מצבו וימשיך לחפש אחר במצב טוב הרבה יותר.

  7. עלוב (P - Poor), הוגן (F - Fair) - ערכם של תקליטים בדירוגים אלו יהיו ברוב המקרים עד חמישה אחוז מתקליט במצב מינט. התקליט עשוי להיות סדוק, עקמומי, ולא ניתן להאזין לו ברצף כיוון שהמחט קופצת או נתקעת. עטיפת התקליט תהיה פגומה, קרועה, בעלת כתמי מים משמעותיים, ומעוטרת בשרבוטים, קשקושים או שמות בעלים קודמים. למעט תקליטים נדירים ביותר ובלתי ניתנים להשגה בעליל, תקליטים אלו יהיו בלתי סחירים, ולרוב ניתן יהיה להשתמש בהם כחומר גלם (בשנות ה 70 הייתה אופנה חולפת של תקליטי שעון - מכניסים התקליט למחבת מים רותחים, אז הוא הופך לאובלי וגלי, וכל שנותר הוא להדביק לו ספרות ולהפוך אותו לשעון לא דקורטיבי...). בקיצור, כמעט כל התקליטים במצב זה יהיו חסרי ערך לא רק עבור אספני תקליטים וחנויות התקליטים, אלא חסרי ערך בכלל. תקליטים בדירוגים אלו עברו התעללות קשה או תאונה קטלנית והם בלתי ניתנים לשיקום.

כאמור, הפרמטר החשוב ביותר בקביעת ערכו של תקליט הוא מצבו, וזה גם מה שיגיד לכם כל בעל חנות תקליטים. דירוג ומצב הם כ"כ קריטיים עד כי תקליט שנחשב נפוץ ושכיח המדורג כחדש (Still Sealed) עשוי להימכר בשיעור גבוה הרבה יותר מאשר תקליט נדיר המדורג במצב טוב (Good). אז נכון שמשתנה הנדירות הוא חשוב, אך מצבו של התקליט הוא זה הקובע את ערכו. יוצאים מהכלל יהיו מי שקונים תקליטים שלא לצורף אספני, אלא לצרכי אסתטיקה או יצירה, אלו עשויים יחסית להתפשר על מצבו של התקליט. 

יש לקחת בחשבון שרוב התקליטים הנסחרים היום רחוקים מלהיות מדורגים במצב מינט או אפילו קרוב לכך, בוודאי אם הם יוצרו לפני שנת 1970. שימו לב שעבור רוב האספנים ובעלי חנויות התקליטים, טוב מאוד היא הדרגה הנמוכה ביותר בעבורה הם יהיו מוכנים לשלם סכום כסף משמעותי.

היכולת לדרג ולשקף את מצבו האמתי של התקליט היא לא מורכבת, אך דורשת סבלנות, בוודאי כשיש לכם כמות גדולה של תקליטים. כשמדובר על בעלי חנויות תקליטים או אספנים מקצועיים, אופן הדירוג נעשה באופן ויזואלי בלבד, מבלי שהם כלל מאזינים לתקליט. העניין הוא שרובנו אינם מקצוענים, ולא יודעים כיצד ישמע הווניל רק עפ"י בחינה פיזית שלו, וכמובן שהאזנה מלאה של עשרות תקליטים אינה עומדת על הפרק. על מנת לחסוך בזמן דירוג של כמות גדולה של וונילים, קחו בחשבון שתקליטים שיוצרו בשנים 1950-1970 נוטים לנגן ולהישמע טוב הרבה יותר מהאופן בו נראים (לכן יש למשוך את הדירוג למעלה), ואילו תקליטים חדשים יותר, כאלו שנוצרו עד שנת 1989 נוטים לנגן גרוע יותר מהאופן בו הם נראים (לכן יש למשוך את הדירוג למטה).

שנת הדפסת התקליט - בדיוק כמו באספנות ספרים רוב האנשים טועים לחשוב כי ככל שהתקליט ישן יותר כך הוא יחשב למבוקש ויקר יותר. ברוב המוחלט של המקרים זה לא מדויק, למרות שבאופן גס כן ניתן לדבר על טווח שנים מסוים שבו רוב התקליטים ייחשבו למבוקשים ע"י אספנים או חנויות תקליטים. לרוב, תקליטים לועזיים מהז'אנרים של רוקנרול, בלוז וג'ז שיוצרו בשנים 1950-1960 ייחשבו לנחשקים ויקרים יחסית בקרב מי שצורכים וקונים תקליטים. במקביל, רוב התקליטים הלועזיים שהודפסו לפני 1950 ואחרי 1970 יהיו ברובם בעלי ערך כספי נמוך יחסית (ישנם סייגים לעניין זה אותם נזכיר בהמשך). בניגוד לתחומי אספנות אחרים, רוב אספני התקליטים נוטים להתרפק על תקליטים וסגנון מוזיקלי אותו שמעו בילדותם או במהלך התבגרותם. משכך, אספני תקליטים ששמעו בזמן אמת תקליטים בשנות 40 הם דור הולך ונכחד, לכן לא ממש נשאר מי שירצה לאסוף תקליטים שיוצרו לפני שנות החמישים של המאה 20. למרות האמור בנוגע לשנים האטרקטיביות באספנות תקליטים, ישנן קלאסיקות רבות הנחשבות למבוקשות ביותר בקרב אספנים שיוצרו מאוחר יותר. כאן ניתן לציין את עשרת האמנים הנמכרים והמבוקשים ביותר בקרב אספני תקליטים החל משנות השישים כמו הביטלס, האבנים מתגלגלות, לד זפלין, סקס פיסטולס, דיוויד בואי, ג'ימי הנדריקס, בוב דילן, איירון מיידן  וקווין. מנגד, רוב תקליטי הווניל משנות השמונים נמכרים כיום בחנויות התקליטים במחירים נמוכים יחסית ונחשבים לפחות מבוקשים בקרב אספנים. כמובן שגם כאן ישנם יוצאים מן כלל, למשל, תקליטים של להקות Heavy Metal מתחילת שנות השמונים. כנ"ל בנוגע למוזיקת גל חדש ופוסט פאנק, כמו למשל הסמית'ס, ג'וי דיווז'ן, באוהוס, דפש מוד ועוד. אם אתם אתם בצומת של פינוי תכולת דירה או פינוי ירושה המכילה תקליטים רבים יחד עם פריטים ישנים נוספים, הצעד הראשון שעליכם לעשות הוא למיין את התקליטים עפ"י מצבם ועפ"י הסגנון המוזיקלי. 

 

סגנון מוזיקלי - במהלך שנות החמישים והשישים המוקדמות וטרם הופעת להקת הביטלס, בני נוער נהגו לפקוד את חנויות התקליטים על מנת לרכוש את השירים אותם שמעו ברדיו. ז"א, שצרכני התקליטים לא היו בהכרח מעריצים של זמר או להקה ספציפיים, ורכשו את התקליט כיוון ששמעו את שיר ספציפי ברדיו. למשל, רוב החברות שהפיקו תקליטים בסגנון Rhythm & Blues בשנות החמישים היו יחסית קטנות וייצרו מספר מצומצם של תקליטים (לעיתים רק 1000) ומחירם של תקליטים אלו עשויים להרקיע עד מאות דולרים. תקליטי Rock & Roll משנות החמישים הם נדירים עוד יותר ועשויים להגיע 1000 דולר ויותר. כשמדובר על תקליטי ג'ז מאותם שנים, ניתן לציין את Dave BrubeckBill Evans, Charles Mingus שתקליטים שלהם עשויים להימכר במחיר של עד 200 דולר.

 

מצבים מיוחדים - להלן מספר פרמטרים שברוב המקרים הופכים את התקליט למבוקש יותר בקרב מי שקונים תקליטים.

  • תקליטי שדרים - תקליטים אלו הודפסו במיוחד עבור תחנות הרדיו וסומנו בתווית "לא למכירה" ונחשבים באופן יחסי לנדירים יותר.

  • סינגלים - אלו הוצאו טרם הדפסת התקליט ונועדו לקדמו, סומנו בתווית "קידום מכירות".

  • בוטלגים - נקראים גם "תקליטים לבנים". בוטלגים הם תקליטים שהודפסו ללא אישור האמן או הלהקה באופן מחתרתי. רוב הבוטלגים הוצאו באופן מצומצם והנציחו בעיקר הופעות חיות. 

  • מות האמן או פירוק הלהקה - ברוב המקרים  לאחר מותו בטרם עת של האמן יתרחש פיק של ביקוש שיעלה את מכירת התקליטים בחנויות. כנ"ל לאחר פירוק של להקה או הרכב פורצי דרך.

  • תקליטים חתומים - אם ציינו קודם לכן שקשקושים, שרבוטים ושמות בעלים קודמים פוגעים בערך התקליט, הרי ככל שמדובר על חתימה או הקדשה של האמן או הלהקה, ערכו של התקליט יעלה. הבעייתיות והקושי במקרים הללו הוא הצורך באימות כתב היד על מנת להימנע מזיופים. ישנם מקרי קיצון מיוחדים בהם תקליט חתום נכנס לדפי ההיסטריה ומקבל מעמד על, כמו לדוגמא התקליט של ג'ון לנון ויוקו אונו "פנטזיה כפולה", שנמכר בשנת 2010 בסכום השערורייתי של למעלה מ 85,0000 דולר. העניין עם התקליט הוא שג'ון לנון חתם עליו עבור מארק צ'אפמן שרצח את לנון חמש שעות מאוחר יותר.

  • תקליטים צבעוניים ופוסטרים - אריזת תקליט מיוחדת הכוללת פוסטר של האמן או הלהקה, מגבירים משמעותית את ערכו של התקליט. אותו כנ"ל בנוגע לתקליטים צבעוניים או שקופים, אלו תמיד יהיו מבוקשים יותר, בעיקר כאשר הם בדגם צבעוני מעורבב שנותן תחושה פסיכודלית (זאת בתנאי שלא מדובר על הדפסות מחודשות משנות התשעים וצפונה).

אז מה הדרך הטובה ביותר להפיק מקסימום רווח מאוסף התקליטים שלי?

למרות שהמצב האופטימלי עבורי הוא פניה שלכם אלי לצורך הצעת מחיר, כיוון שאני אוסף וקונה תקליטים ישנים, האמת היא שהדרך הטובה ביותר להפיק רווח מקסימלי ממכירת תקליטים היא לפרק את האוסף ולמכור אותו בבודדים. למרות זאת, דרך זו אינה חפה מחסרונות ומיד אעמוד עליהם ואציג אפשרויות נוספות. הבעיה או החיסרון המרכזי במכירת תקליטים באופן פרטני היא שברוב הפעמים אנו מגלים את אוסף התקליטים בזמן פינוי תכולת דירה או פינוי ירושה, אז אנו גם ממהרים להיפטר מהתכולה בחופזה.

בחירת פלטפורמת המכירה נגזרת באופן ספציפי מנדירות התקליט אותו אתם רוצים למכור. ככל שעשיתם שעורי בית וגיליתם שאחד או יותר מהתקליטים שבידכם הוא נדיר, אזי כדאי יהיה למכור אותו באמצעות בתי מכירות מקוונים, ובטח שלא לפנות לחנויות תקליטים כיוון שאז תקבלו לערך חמישית מערכו האמתית של התקליט. מכירת תקליטים מקוונת נעשית היום באמצעות שני אתרי אינטרנט מרכזיים 
eBay ו Amazon. מכירת תקליטים באיביי או אמאזון אינה מסובכת, ושני האתרים מציגים ממשקי מכירה נוחים וידידותיים לעין שעור. אין שום ספק, ושאף סוחר תקליטים או בעל חנות תקליטים לא ינסה לשכנע אתכם אחרת, הדרך טובה ביותר להפיק מקסימום רווח מתקליטים נדירים ומתקליטים בכלל היא באמצעות מכירה מקוונת. למרות האמור, גם כאן ישנן מספר מגבלות, וככל שתתגברו עליהן אתם בדרך הנכונה. ככל שיש לכם תקליטים רבים העניין מחייב אתכם בזמן ומשאבים הכרוכים בצילום התקליט והעטיפה ורישום תיאור מלא אודות מצב התקליט, אז גם תאלצו להמתין לאספן הנכון שירכוש את התקליט. בנוסף, מכירה מקוונת מחייבת אתכם לתיאור מדוייק של התקליט כולל הפגמים שלו, כללי אריזה קפדניים ומשלוח בדואר רשום. אפשרות נוספת היא מכירה ישירה לחנויות התקליטים בתל אביב, חיפה או ירושלים. אין ספק שזו הדרך המהירה ביותר למכור תקליטים, ואם אין לכם הרבה זמן פנוי ויש ברשותכם כמות גדולה של תקליטים למכירה, פניה לבעל חנות תקליטים היא ככל הנראה הדרך הטובה ביותר עבורכם, אם כי קחו בחשבון כי זו הדרך שתניב לכם מינימום רווח עבור התקליטים שלכם. בניגוד למכירות מקוונות שם יש צורך להמתין בסבלנות לאספן המתאים, במכירת לחנויות תקליטים תקבלו תשלום מיידי. החיסרון העיקרי במכירה מרוכזת לחנויות תקליטים היא העובדה שסביר שתקבלו מחיר נמוך משמעותית מהשווי האמתי של התקליטים, ככל הנראה בין 15-20 אחוז ממחירם האמיתי, וגם אז סביר שישלמו לכם בתלושים לקניה בחנות. אפשרות נוספת היא לפנות לסוחרים הקונים תקליטים ומפרסמים עצמם ברשת האינטרנט. היתרון במכירה לסוחר הוא שלא יהיה צורך לסחוב התקליטים לחנות ואלו יגיעו ישירות לביתכם. המחיר שתקבלו יהיה ברוב המקרים גבוה במעט מאשר בחנויות התקליטים והתמורה תהיה כסף מזומן, אך משום מה לרוב תתלווה לעסקה תחושה של חוסר הוגנות ושקיפות בנוגע לערכם האמתי של התקליטים שכרגע מכרתם. אני מציע לכם אפשרות נוספת, למכור את התקליטים הישנים שלכם ישירות לאספן תקליטים. ככל שיש לכם כמות גדולה של תקליטים ישנים, אשמח אם תצרו עמי קשר כיוון שאני קונה ואוסף תקליטים, וארצה לתת לכם הצעת מחיר אטרקטיבית עבורם. שימו לב, אל תאפשרו לאף מוכר או סוחר תקליטים או בעלי חנויות תקליטים בתל אביב לבלבל אתכם, הדרישה לתקליטים הולכת וגדלה ואין שום ספק שהביקוש גדול יותר מההיצע. כל מי שמנסה לשכנע אתכם אחרת ומסביר לכם באופן אקדמי מדוע אוסף התקליטים שלכם אינו אטרקטיבי ככל הנראה מנסה לרמות אתכם. עוד ועוד אספני תקליטים מתווספים מדי שנה בזמן שמספר התקליטים הולך ופוחת.

שני מושגים שחייבים להכיר כשעוסקים באספנות תקליטים
מה זה LP  - הכוונה היא לראשי התיבות Long Play. ה LP הוא התקליט השחור הטוב ומהמוכר העשוי מוויניל ומסתובב במהירות של 33 (ושליש) סיבובים לדקה. תקליטי ה 78 מסתובבים במהירות של 78 פעמים בדקה, והם תקליטים ישנים שעברו מהעולם בסוף שנות ה 50. תקליטי ה 78 עשויים מבקליט, הם כבדים מאוד וברוב המקרים יוצרו עם עטיפות גנריות (אחידות). 
מה זה תקליטון 7 - זהו הסינגל. מהירותו היא 45 סבובים לדקה, והוא קטן יותר מה LP. ברוב המקרים הסנגל כולל שיר בודד והוא נועד לקדם את האלבום או התקליט המלא. ברוב הפעמים הסניגל כולל גם B-Side  של שיר שלא מופיע האלבום המלא. 

לא שכנעת אותי, אני מעדיף שלא למכור את האוסף שלי

אם קיבלת הצעה כספית שאינה מספקת בעבור אוסף התקליטים הישנים שלך, והחלטת להמתין עם המימוש ולשמור עליו, ישנם מספר טיפים שעשויים לעזור לך בשמירה, אחסון, וטיפול בתקליטים.

  • הפטיפון - תתפלאו, אבל פטיפון באיכות ירודה עשוי לפגוע ולהוריד מערך התקליט. המחט אמורה להיות ישרה, נקיה ולא שחוקה, אחרת היא עלולה לגרום לזנק בלתי הפיך לתקליט. באופן כללי יש להחליף מחט אחת לשנה או שנתיים, תלוי בתדירות השימוש בפטיפון.

  • שימוש נכון במוט המחט - גם אתה בטוח שהידיים שלך יציבות מספיק על מנת לבצע ניתוחי מוח, תמיד יש להשתמש בכפתור השולט במנוף מוט הפטיפון. הורדה והעלאת מוט המחט באמצעות היד הרועדת שלך תגרום בהכרח לשריטות לתקליט. באותו עניין, יש להשתדל להוריד את המחט טרם תחילת הרצועה ובטח שלא עליה. אם אתם רוצים להימנע מרעש לבן ושחיקה מהירה - זו הדרך.

  • אופן אחיזת התקליט - אין לגעת בגוף התקליט עם האצבעות כיוון שאז עוברים שומן ולכלוך והוא הופך למלכודת אבק. אחיזה נכונה בתקליט תהיה בשוליו החיצוניים עם קצוות האצבעות. אם בכל אחזת בתקליט עם אצבעות הנקניקייה השמנוניות שלך, יש לנקות אותו מיד במעט אלכוהול רפואי וצמר גפו (לא מומלץ לשימוש תדיר).

  • מברשת תקליטים - מאפשרת ניקוי בסיסי מאבק ולכלוך קל ונועדה לשימוש יום יומי. עדיף להשתמש במברשת למקצוענים  שעשויה מסיבי פחם. בשום מצב אין לנקות את התקליט עם החולצה או עם מטלית יבשה ולא משנה כמה רכה ופלומתית היא מרגישה לך. ניקוי כזה עלול לשרוט את התקליט ומעביר את הלכלוך לשוליים.

  • אחסון תקליטים - תקליטים יש לאחסן באופן אנכי בלבד. תקליטים לא אמורים להיות מסודרים במערום, מרגע שתקליטים מושכבים זה על גבי זה הם בהכרח יפתחו עקמומיות ועיוות, וכן שחיקה בצורת טבעת גדולה על העטיפה.

  • ניקוי יסודי - אין מקום לאלתורים ותרופות סבתא, אסור להשתמש בחומרי סיכה או חומרים ממיסים על מנת לנקות את התקליט. רוב המומחים ממליצים על ערכת  Discwasher D4 לניקוי יסודי, למרות שלא ממש משנה במה תבחרו, העיקר שיהיה מדובר על חומר ניקוי ייעודי לתקליטים. 

  •  הנחת והוצאת התקליט מהפטיפון - כאן מילת המפתח היא סבלנות. אין להניח או להרים את התקליט כל עוד מגש הפטפון עדיין מסתובב.

  • אחסון התקליט - אין להשאיר את התקליט בפטיפון, ובסיום השימוש יש להחזיר אותו לאריזה, על מנת למנוע ממנו לצבור לכלוך ואבק.

לסיכום, שוק המסחר בתקליטים בארץ הולך וצובר תאוצה ועוד ועוד אנשים קונים תקליטים ואלו נעשים מבוקשים יותר ויותר, אך יחסית לארה"ב אנחנו עדיין מדשדשים בתחום אספנות זה. אם התגלגל לידיכם אוסף של תקליטים למכירה, או תקליטים למסירה, או שבזמן פינוי תכולת דירה או פינוי ירושה נתקלתם בכמות גדולה של תקליטים, אזכיר שאני קונה תקליטים ואשמח אם תיצרו עמי קשר על מנת שאוכל להציע מחיר עבורם.

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים