אספנות תכשיטים עתיקים וישנים והקשר לפינוי תכולת דירה
מטרת המאמר הנוכחי היא לסקור בקצרה מגמות היסטוריות של תחום אספנות התכשיטים. בנוסף נדגים כיצד גדול מתכשיטי האספנות מגיעים למסחר שווקים לאחר שעברו תחת ידם של סוחרי פינוי תכולת דירה, שמצליחים לרכוש את התכשיטים הללו במחירים מגוחכים ולמכור אותם במחירי עתק
אם הגעתם לדף זה סביר שהתגלגל לידכם תכשיט עתיק או ישן ונראה לכם ששוויו גבוה הרבה יותר מעלות החומרים ממנו הוא עשוי. עוד לפני שננסה לעסוק בנושא של אספנות תכשיטים, אסביר על האתר אליו הגעתם. האתר כולו בנוי כמאגר מידע במגוון תחומי אספנות: ספרים עתיקים, תקליטים, שטיחים, עתיקות, עיתונים וכו'. המכנה המשותף לכל הפריטים הללו הוא שרובם מגיעים לשוק לאחר פינוי תכולת דירה ומבלי שמוכרים מודעים לערך האמתי של הפריטים הללו. המושגים "פינוי תכולת דירה" או "פינוי ירושה" הם מושגים מאחוריהם עומד שוק תוסס ויצרי של סוחרי פינוי דירות ושל קוני ירושות.
את בעלי המקצוע הללו בדרך כלל תפגשו בשלב שבו אחד מההורים המבוגרים נפטר או עובר לבית אבות. במקום אחר באתר ישנו מאמר חובה לכל מי שמתמודד עם פינוי דירת נפטרים והאופן הטוב היותר להתמודד עם מצב מורכב זה. ברוב הפעמים עסקני פינוי דירות יציעו לכם עסקאות מפוקפקות הכוללות "פינוי תכולת דירה בחינם" או רכישת תכולת הדירה בפרומיל השווי האמתי שלה. אני אספן, ואני מציע לכם לפנות אלי שנייה לפני שאתם פונים לסוחרים הללו, ולמכור לי פריטי אספנות שעשויים לעניין אותי. אציין שאני אוסף מגוון חפצים ואתם מוזמנים ללמוד באתר כיצד להעריך באופן עצמאי את השווי של הפריטים הישנים שלכם.
עוד לפני שנעבור לנושא עצמו, אדגיש שאם אתם בצומת של פינוי תכולת דירה או פינוי ירושה של הורה מבוגר, אני ממליץ לכם לקרוא את המאמר שלי המסביר ומפרט מהם מקומות המסתור בהם קשישים נוהגים להחביא תכשיטים ודברי ערך נוספים, ולאחר מכן לשכוח מהם. עניין זה משחק לידיהם של סוחרי פינוי תכולת הדירה שבסופו של יום שמים את ידם על הרכוש של הוריכם.
אז אילו תכשיטים נחשבים לפריטי אספנות?
חשוב לציין שמדובר בנושא עצום המתחלק בתורו לתתי נושאים נוספים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. במאמר זה אנסה להציג את הבסיס לאספנות תכשיטים עתיקים או ישנים.
נתחיל מההגדרות הבסיסיות, הגדרת תכשיט כעתיק (Antique), וינטאג' ( (Vintageאו כתכשיט עיזבון (Estate). המושג "תכשיטי עיזבון" מתייחס לכל התכשיטים המשומשים, ללא קשר אם הם עתיקים או ישנים. פריט מסוים יכול להיות בן פחות מחודש ימים והוא עדיין יחשב לתכשיט מעיזבון. ברוב המקרים המושג "תכשיטים מעיזבון" מעניק לפריטים נופך של יוקרה, למרות שבפועל אין שום קשר בין המושג עיזבון לבין גילו של התכשיט, לכן תמיד כדאי לברר ולבדוק באופן מדויק את גילו של התכשיט.
תכשיטי וינטאג' הם תכשיטים שיוצרו לפני 30 שנה לפחות, לכן בדרך כלל הגבול העליון של תכשיטי וינטאג' יהיה לקראת סוף שנות השמונים של המאה שעברה. תכשיטים מסוג זה הם כמעט תמיד מייצור המוני.
תכשיטים עתיקים ייחשבו תכשיטים בני 100 שנים ומעלה. כמובן שיש לנקוט משנה זהירות בכל פעם שנתקלים במונח "סגנון עתיק", שהרי כאן לרוב מדובר יהיה על רפרודוקציה מהשנים האחרונות.
כשעוסקים בתכשיטי אספנות, נהוג לחלק את סגנונות העיצוב לשש תקופות שונות עפ"י החלוקה הכרונולוגית הבאה.
תכשיטי התקופה הג'ורג'יאנית (1714-1830) - זוהי התקופה המתוארכת המוקדמת ביותר בתחום אספנות התכשיטים, והיא המתחילה במלך ג'ורג' הראשון ומסתיימת במלך ג'ורג' השלישי. מבין ששת התקופות המובאות לעיל, תכשיטים מהתקופה הג'ורג'יאנית נחשבים לנדירים והיקרים ביותר, והם יוצרו באופן כמעט בלעדי עבור משפחות המלוכה וסביבתם הקרובה. התכשיטים הללו התאפיינו בשיבוצים מופרזים של חומרי גלם יקרים במיוחד, ודווקא מסיבה זו לא שרדו, כיוון שהם פורקו בשלבים מאוחרים יותר לטובת ייצור של תכשיטים אחרים. מבין מעט הפריטים ששרדו נדיר למצוא עגילים ושרשראות, לעומת טבעות או סיכות דש, הנפוצים באופן יחסי.
התקופה הוויקטוריאנית (1837-1901) - כמו התכשיטים מהתקופה הג'ורג'יאנית, תכשיטי העידן הוויקטוריאניים נקראים על שם המלכה ויקטוריה. אחד המאפיינים הייחודיים של התכשיטים מתקופה זו הוא האופן שבו העיצובים משקפים את השלבים בחיי המלכה ויקטוריה. במשך ארבעת העשורים הראשונים של שלטונה, התכשיטים הוויקטוריאניים מאופיינים בלבבות, קשתות, פרחים וציפורים המשקפים את החיזור ואהבתה של ויקטוריה לנסיך אלברט. עם מותו של הנסיך, נכנסה ויקטוריה לתקופת אבל של כמעט 20 שנה. במהלך תקופת אבל זו, רבים ברחבי אירופה ובסופו של דבר גם בארצות הברית, החלו ללבוש תכשיטים כהים יותר בעלי אמייל ואבני אוניקס שחורות. התקופה הוויקטוריאנית התאפיינה בגעגוע וכמיהה אל העבר, והדבר בא לידי ביטוי בסגנונות עיצוב של ימי הביניים, של התקופה הגותית וימיי הרנסאנס.
תחילה, אופיינו התכשיטים הוויקטוריאניים בהשפעה רומית ויוונית בולטת, ואופיינו בסצנות ודמויות מהמיתולוגיה היוונית ההדוניסטית. למעט אבני חן ששובצו בהפרזה ניתן היה להבחין גם בסגנון תכשיטי המיקרו מוזאיקה הרומית. מיקרו מוזאיקה הוא מלאכת מחשבת של פסיפס ושיבוץ אבנים קטנטנות בצבעים שונים, היוצרים תמונה של ממש. כמובן שככל שאבני הפסיפס היו קטנות וצפופות יותר, כך התקבל תכשיט איכותי עם תמונה חיה יותר ובעל ערך כספי גבוה יותר.
תקופת הארט נובו (1880-1910) - תקופה זו היא "האומנות החדשה". קיימת חפיפה מסוימת בין התקופה הוויקטוריאנית לתקופה הג'ורג'יאנית. בתקופה זו, יצרני תכשיטים רבים החלו להשתמש בטבע כהשראה והשפעה על העיצובים שלהם. פריטים רבים מתקופה זו תקופה מתאפיינים בעיצוב רך, זורם והתכשיטים עוצבו יחד מחומרים חדשים כמו נחושת, שנהב, אבני אמטיסט, אופל, ענבר, סיטרין ופנינים.
התקופה האדוארדית (1901-1915) - יהלומים, פנינים ופלטינה הם אבני היסוד והחומרים המשמשים בתקופה האדוארדית. המראה הלבן של הצירופים הללו נחשב לסמל לתחכום ולמעמד, והעיצובים שיקפו את הרגישות המעודנת ואת התכונות הנשיות והמעודנות של התקופה.
ארט דקו (1920-1939) - כאן החל עידן של עיצובים נועזים וסימטריים, האבנים היו גדולות ובהירות יותר והחלו לשלב גם אבני אמרלד, אבני אודם וספיר. בתקופה זו החלו להופיע יהלומים לצד אבנים כגון אוניקס, אבן ירקן וקורל, כולם בדגמים גיאומטריים מלבניים או משולשים.
רטרו (1939-1950) - העידן האחרון של קולקציות אספנות התכשיטים הוא של רטרו. כאן התכשיטים היו גדולים נועזים יותר מאי פעם. בדיוק כמו בתעשיית הקולנוע שהחלה פורחת, והביקוש היה לגלאם הוליוודי. למרות שהאבנים התאפיינו בהיותן גדולות ממדים, הם עדיין שיקפו מידה רבה של נשיות.
לסיכום, אם התגלגל לידכם תכשיט שנראה לכם מיוחד או עתיק, נסו לבצעו עבודת חקר ולעמוד על מקורותיו. מכירה של התכשיט רק עבור הערך הכספי של חומר הגלם ממנו יותר, עשוייה לגרום לכם להפסד כספי.
חשוב שתזכרו, אם אתם נמצאים בצומת של פינוי תכולת דירה או שאתם מחפשים קונה תכולת דירה, כיוון שהוריכם המבוגרים עברו לבית אבות, אני ממליץ לכם לפנות אלי ולקבל ממני הצעת מחיר עבור הפריטים הישנים שלכם.
